מוזיאון שופן
"עושרה הכביר של המוסיקה של שופן" וטיפוח זכר יוצרה, הינם מטרות מוזיאון פרדריק שופן בוורשה. עיצוב מודרני ומולטימדיה בחיבור עם המזכרות המקוריות, שנותרו לאחר המלחין הגדול, מבטיחים, כי הבמוזיאון נרגיש כאורחיו של פרדריק שופן עצמו. בהיותנו במוזיאון שופן נזכה לגישה לידע המעולה ביותר וכן לחוויה אמנותית. כפי שניתן להבין את אמנות הציירים האימפרסיוניסטים, רק כאשר אנו רואים את מקורות השראתם – היערות או כרי הדשא שליד פאריז, כך גם המוסיקה של שופן נעשית מובנת הרבה יותר, רק כאשר אנו שוהים בתוך אוסף חפצי שופן הגדול בעולם. האוסף נוצר בשנת 1934 וממשיך להיצבר.
כיום המוזיאון מתגאה בכחמשת אלפי מזכרות. אוטוגרפים וההדפסים הראשיים של עבודות שופן, תכתובתו, מזכרותיו, מסמכיו, מהדורת יצירותיו וכן תמונות, גרפיקה ופסלים. עניין רב מושכים שרבוטיו של שופן או רשימות וציורים בלוחות השנה שנשמרו משנות ה-30 של המאה ה-19. בין הכרכים בספריית שופן, מקום של כבוד תופס פרס הספר שבו הוא זכה בתיכון. חלק מהאוטוגרפים מאוספו של מוזיאון שופן הוורשאי, כלול מאז 1999 בתוך רשימת זיכרון העולם של אונסקו.
באוסף המוזיאון מצויים גם דיוקנותיו הידועים הראשונים המלחין בצעירותו, שנעשו על ידי אליזה ראדז'יבילוב. מצויה שם גם מדליה עם דמותו של שופן שיצר בוביה והקמע של לואיג'י איסלר מ-1842. ציוריו של תאופיל קביאטקובסקי, שהיה מיודד עם המלחין, מציגים לנו אותו באלקוב. לתמונות שופן בבגדי בית, רגעיו האחרונים של שופן ושופן על ערש דווי מתווספים אניץ השיער והפרחים המיובשים מערש הדווי של הין.
רשמים מוסיקליים פרטיים הם זוטות פרטיות, שבהם נתקל שופן יומיום: שעון זהב, פנקס, עפרון, תליון, חפתים, קופסונת לסוכריות ומטפחת עם מונוגרמה. תמונתו של אנטוני קולברג המפורסמת, המציגה את בני הבית, העומדים מסביב לפסנתר. בתוך הסאלון המוסיקלי עומד פסנתרו האחרון של שופן מחברת פלייל משנות ה-40 של המאה ה-19.
במוזיאון שני אגפים. הראשון מצוי בבית בז'לזובה וולה, אשר מעליה, כפי ששם לכך לב הסופר יארוסלב איבשקייביץ' "מרחפים איזה שהם ברק או אש, דבר מה המפריד בינו לבין הבתים האחרים בסביבה – ושרד מאז". האגף השני הוא סאלון שופן בארמון קראשינסקי בוורשה, היכן שבשנים 1827 – 1837 התגוררו שופן והוריו. שם, התקיימו ביצועי טרום הבכורה של יצירותיו המוקדמות ואילו בחדר למעלה, שופן אהב לנוח וליצור את הסקיצות ליצירותיו.
התערוכות עשויות כך, שכל אחד, המגיע "כאורח אל השופנים", יכיר את חיי המשפחה והמקום, בו עבד המלחין. כן יבין את געגועיו לפולין, אשר הותירו במוסיקה של שופן את רישומם העז. בכתבי היד ניתן לראות את אמנותו. תו אחר תו. סימון ותיקון. מאמץ וגאונות. כישרונו וחריצותו של אדם, שהיה בסופו של דבר אדם חולה.
במוזיאון המוסיקה של שופן בוורשה קל להבין את "המוסיקה, בה מצויה פולין".