חלוץ השייט במָזוּרי היה ראש מסדר אבירי הצלב, וינריך פון קניפּרוֹדֶה, אשר בשנת 1379 עבר בסירת-עץ את כל הדרך – מצפון לדרום – בארץ האגמים הגדולים. את קטעי היבשה שבין האגמים השונים עשה האיש רגלי. רק כעבור 400 שנה חוברו האגמים בתעלות וכך נוצר נתיב שייט רצוף, האהוד ביותר בפולין.
נתיב האגמים הגדולים של מָזוּרי נמשך מן האגם נידזקייֶה עד לוֶנגוֹשֶבוֹ שלשפת האגם מָמרי. אורכו כ-80 ק"מ – ועם השלוחה שלו מגיע למאתיים קילומטרים. המשכו הטבעי יוצרים הנהרות פּיּסָה ונָרֶב. מי שחפץ בכך, יכול להמשיך דרך הָזָלֶב זֶגז'ינסקי ודרך התעלה זֶ'ראַנסקי, שנחפרה במאה ה-16, ולהגיע עד וורשה.
אין שייט במָזּורי בלי ביקור בפונדק. הפונדקים של האזור הם בדרך כל חללים אפלוליים, בהם יושבים השייטים לשולחנות הארוכים ובצוותה מאמצים את גרונותיהם בשירה בציבור. אחד הפונדקים הידועים הוא פונדק "זֶזָה" בשטינוֹרט.
ואולם את מסעות השייט היפים אפשר לערוך לא רק במָזוּרי. השייטים הפולניים אוהבים את המסלול הארוך ומלא עקומות יֶז'יוֹראַק, אך גם את ודזִידְזֶה שצורתו צלב וגם ואת דראַבסקוֹ דמוי כוכב. במפרשים לבנים ניתן להבחין גם באגם גוֹפּלו וכן במים שבסביבות מישליבּוֹש ובּאַרלינֶק שבמערב פולין
להרפתקה יפה במיוחד נחשב השייט באגם סוֹלינסקי, מוקף הרים מיוערים. המבקר ימצא כאן איים, חופים דמויי פיורדים, שפע של מפרצונים זעירים ובד בבד מרחבים רחבים כמו בים אמיתי. בקיץ מתקיים במקום הפסטיבל הגדול בפולין של שאנטי; מופיעות בו האישיות הימיות החשובות: האלה פרוֹזֶרפינֶה כשלצדה בעלה, אל הים נֶפּטוּן.
כדי לשוט, בעיקר בים, האדם זקוק לרישיונות מתאימים. תעודת שייט ותעודת הגאי אפשר להשיג בקורסים המתקיימים בשיתוף עם האיגוד הפולני לשייט. בלי רישיון בר תוקף מותר לשוט בכלי שיט קטנים בלבד, ורק במים שבתוך היבשה. כמובן, השייט מותר בכל מקום בליווי אנשים בעלי רישיון מתאים.