1 ILS = 1.02 PLN

אולשטין היא בגדר שם נרדף לטבע מופלא ומבני מורשת. אלדיטי הגדול הוא ארץ הבונים ואילו בקודיפה מצוי הפארק הבוטני של עצי וארמיה ומאזוריה. בסופי השבוע הקיציים אולשטין מזמינה למשטי קיאקים החולפים דרכה.

האזכור הראשון לקיומה של העיר מתוארך לשנת 1334. הנריק פון לוטר הקים מגדל שמירה מעץ ומאדמה ולידו גן בשם אלנשטיין. אך מאותה עת היישוב התחיל להתפתח במהירות כל כך עד שכבר ב-1347 במקומו של מגדל השמירה עמדה טירה ואילו ב-31 באוקטובר אולשטין כבר קיבלה הכרה כעיר. הטירה, שהופרדה מהעיר בחפיר מים, הייתה בית ענקים רב יפעה. אגף המגורים והיציעים היו מופרדים מאגף השירותים. בסאלונים היו חדרי נוחיות, ואילו בסדנאות פעלה גם מבשלת בירה. הצינוקים נמצאו תחת המגדל, כך שנאקות האסירים לא הפריעו את רחש בילוייהם של האדונים ואורחיהם. מאפיינת את התקופה היא סוללת הירי או מרפסת הקרב מעץ השמורה היטב על ראש המגדל. ביציעים מוצגים כיום אוספים צבאיים. הטירה הגותית מלבנים אדומות נראית יפה על רקע אולשטין הירוקה.

אם כי המלחמה במסדר הטבטוני בשנים 1519-1521 החריבה את וארמיה, טירת אולשטין לא ניזוקה כלל, הודות למיקולאי קופרניקוס, האסטרונום הגדול ובאותו זמן זה מפקד הצבא שהביס את משמר המסדר בטירה. היום קופרניקוס כבר לא שומר עצמו על הטירה. בתפקיד זה משמשת דמות משופמת מאבן, שפוסלה לפני כ-700 שנים.

כיום שוכן בטירה מוזיאון וארמיה ומאזוריה. www.muzeum.olsztyn.pl בתוך המזכרות אודות מיקולאי קופרניק ישנן גם: שעון שמש מחדר האסטרונום וטבלת ימי השוויון (בין יום ולילה), כלומר 17 היפרבולות אדומות ואחת כחולה ופשוטה, המצוירות ביד האסטרונום  על טיח הקיר, חתימת יד מקורית של הגאון מהמאה ה-16.

הכניסה לאולשטין עוברת דרך השער ההררי מהמאה ה-14. השער ומקטעים מהחומות העתיקות הם כל שנשאר ממערכת ההגנה הימיביניימית של העיר. בית העירייה תופס את מרכזו של השוק המלבני של אולשטין ונשמר כפי שהיה מעת בנייתו במאה ה-17. על קירותיו החיצוניים של בית העירייה בולט שעון השמש. בעיר קיים גם בית עירייה חדש, מתחילת המאה ה-20, בקווי מתאר ניאו רנסנסים דקים.

בתי המידות הציוריים שבעיר העתיקה, הממוקמים על הרחוב שיסודותיו ביניימיים, נבנו ברובם במאה ה-19, אך מהם כמה אף עתיקים יותר, מהמאה ה-17.הבניינים הישנים של העיר מצויים בדרך הלבנים הגותיות האירופית. האכסדראות והחזיתות המקושטות המשוחזרות לעילא ולעילא, נהפכות בקיץ לתפאורה לפסטיבל הארוך בפולין – קיץ אמנותי באולשטין. העיר העתיקה גם מתגאה בארמון הבישוף ובית הכומר עם פסל מ-1737 המציג את ישו המחזיק בידיו את כדור הארץ. ארמון הבישוף הניאו בארוקי נבנה בשנים 1771-1772. שופץ לאחר מכן בסגנון הארט נובו, עם טיח סטוקו ומוטיבים פרחוניים על חלונותיו.

ממבני המורשת הדתיים בעיר נשמרה כנסיית יעקב הקדוש שמקורה במאה ה-14. למרות כל השיפוצים והתיקונים, המראה החיצוני של הכנסייה נותר גותי, אך פנים הכנסייה הינו צנוע. בגלל חטא כלשהו בעברה, נהפכה הכנסייה, משום מה, לבית כלא לאסירים רוסים בתקופת מלחמות נפוליאון. האסירים נאלצו להתחמם ליד המדורה וזרקו לאש כל מה שהיה ביכולתם. מהתכולה המקורית שרדו רק אהיל גותי וטריפטיך משל אומן לא ידוע ופסלים גותיים של השליחים, צלוב בגודל טבעי ותמונת אם האל המופיעה עם מחרוזת תפילה ופסוקים מגרונה. שאר הציוד בכנסייה מגיע מכנסיות אחרות. בקיץ נערכים בכנסייה קונצרטי עוגב.

אחד ממבני המורשת השמורים הישנים ביותר בעיר הינו בית החולים על שם יז'י הקדוש, בזמנו מקלט למצורעים וכיום קפלת ירושלים. הבניין בנוי מלבנים ונבנה במאה ה-16 ונשמר בצורתו הנוכחית לאחר עבודות השיפוצים במאה ה-18. בפנים הקפלה כדאי לשים מבט בצלב עם דמויות ישו ושני הגנבים. ליד הקפלה עומד צלב מ-1886, הקשור למגיפת מחלות מזהמות, אשר קורבנותיהן קבורים בבית הקברות הסמוך.

בית העלמין היהודי מ-1818 הינו כבר, לדאבון הלב, רק בגדר זיכרון. אין זכר לקיומו במצבות השוכבות בדשא, אלא במעלות ובית הלוויות עם הציורים על קימרונו, שתוכננו על ידי האדריכל המהולל אריך מנדלסון. בית הכנסת המשלב את הסגנונות המאורי והניאו גותי, אשר עמד ליד בית העלמין, איננו קיים עוד. אודות קיומו מזכירים רק שרידי הגדר הסובבת.

באולשטין מומלץ גם הביקור בגשרי הרכבת מהמאה ה-19, שנבנו בנקודת עיקול הנהר לינה ומקושטים באכסדראות הנסמכות על עמודים מאסיביים. פרט ליופיים של הגשרים עצמם, הם גם מאפשרים ליהנות מנופה של העיר. הגשר מאחורי טירת אולשטין יבטיח לנו אהבה לחיים שלמים. האחריות לכך ניתנת על ידי פתקי שבועות ואיחולים. בבניין הספרייה הפולנית בכיכר יוחנן פאולוס השני באולשטין, בינות הקומות משייטת לה מעלית. לא היה בכך שום יוצא דופן, אלמלא העובדה כי המעלית התחילה לפעול שם ב-1910. מעלית זאת היא אחת הותיקות באירופה. אך אף על פי כן פועלת כשורה ומתכננת להסיע אנשים עוד שנים רבות, בתאה המקסים בסגנון הארט נובו.

אולשטין, כעירו של קופרניקוס, מתגאה גם במצפה הכוכבים שלה, שנפתח ב-1979 בפסגת אנדז'יי הקדוש, ומהמגדל שהוקם עוד ב-1897 נוכל לראות את כל השמיים ואת הפנוראמה העירונית כולה.

לאחר שביקרנו בכל מבני המורשת של העיר, נוכל לנוח על הספסל בחברתו של מיקולאי קופרניקוס בעיר העתיקה ליד הטירה וליהנות בשקט ממראה היפהפה של אולשטין. לוע האריה, העיקול והשער השחור הינם שמותיהם אסירי התודה של המעברים, המחברים את מימי האגם אוקיאל. בזכות מאגר המים הגדול והעמוק ביותר הזה, אולשטין היא גם עיר חופים גדולה.

תכנן חופשה

תכנן טיול
?כמה אנשים
1
?לכמה זמן
2 ימים
הרשם לניוזלטר