www.polin.travel

מהי תצוגת הקבע של מוזיאון POLIN?

תצוגת הקבע מובילה את מבקריה דרך 1000 שנות תולדות יהודי פולין – מימי הביניים ועד לימינו אנו. המבקרים לומדים את התשובות לשאלות: כיצד היהודים הופיעו בפולין? באיזו צורה פולין הפכה למרכז הגולה היהודית ובית לקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם? כיצד הפסיקה להיות כזאת וכיצד שבים החיים היהודים לפולין?

התצוגה מחולקת לשמונה גלריות, אשר בשטח כולל של למעלה מ-4000 מ"ר, מספרות אודות תרבות ומורשת יהודי פולין. הגלריות הינן: יער (אגדות אודות תחילת קיום היהודים בפולין), הפגישה הראשונה (960-1500), פאראדיסוס לודארום (1569-1648), העיירה (1648 – 1772), אתגר העת החדשה (1772-1914), ברחוב היהודי (1918-1939), השואה (1939-1945) ולאחר המלחמה (1944 ועד היום). אנו מציגים בהן את אלף שנות החיים היהודים על אדמת פולין, עשר מאות קיום משותף של היהודים והפולנים.

אנו מדברים על עבודה משותפת, על תחרות וסכסוכים, על אוטונומיה, אינטגרציה ואסימילציה. אין אנו נרתעים מנושאים קשים, אך אין אלו ממלאים את הדפים העיקריים בהיסטוריה בת אלף שנים זאת. לדעת יוצרי המוזיאון, גישה כזאת מאפשרת הצגה אמיתית ושקולה של העבר ושל בניית דיאלוג והבנה בין התרבויות.

לתצוגת הקבע אופי נרטיבי: המבקר יטבול בהיסטוריה המסופרת על ידי פריטי מורשת, תמונות, תצוגות אינטראקטיביות, רקונסטרוקציות ודגמים, הקרנות וידאו, צליל וטקסט. בכל שלב של מסע זה בעבר אנו משתדלים להתקרב עד כמה שאפשר ליומיומיות, משמיעים את קול הסוחרים היהודים, המלומדים והאמנים בכל תקופה, הרבנים, בעלות הבית, הפוליטיקאים, רושמי העיתים והמהפכנים.

שמונה גלריות תצוגת הקבע 

גלריית היער

היער משמעותו תחילת ההרפתקה בתצוגת הקבע ומהווה הזמנה למסע בהיסטוריה בת אלף השנים של יהודי פולין. לכן ניתן לראות חלק זה של התצוגה כבר מהגשר, שעליו נכנסים המבקרים לכניסה המרכזית של המוזיאון. גלריה זאת הינה היחידה שאיננה בונה נרטיב בסיוע עובדות והגדרות היסטוריות, אלא מכינה בצורה מטפורית את אורחי המוזיאון למגע עם סיפור ההתרחשויות בנות מאות השנים.

ביער מספרים אנו את האגדה אודות הגעתם והתיישבותם של היהודים בארצו של המלך מיישקו. לאגדה היפהפייה הזאת פו-לין, אנו חבים את שמה העברי של פולין.

היער נותן בידינו את האפשרות למפגש עם הסוחרים היהודים, אשר היגרו ממערב אירופה, היוצרים את אותם נתיבים, בהם יבואו המתיישבים שלאחריהם. מסופר על ההיכרות הראשונית ובניית היחסים הראשונים.

גלריית הפגישה הראשונה (960 – 1500)

בגלריה זאת אנו מציגים את מאורעות תקופת ההתיישבות היהודית המוקדמת ביותר בפולין. השליטים הימיביניימיים, אשר ביקשו לפתח את כלכלת ארצם, קיבלו בשמחה את היהודים שהגיעו לפולין. סטאטוס קאליסקי המפורסם, הפריבילגיה הנסי כותית, קבע את הסטאטוס החוקי של יהודי פולין והבטיח, בין היתר, את חופש האמונה, הגנה מפני האשמות בלתי הוגנות וכן הזכות למסחר. אמנם היו גם מעשי אלימות והשמצות בהרג פולחני, היהודים בפולין לא סבלו רדיפות בסדר גודל דומה לאחיהם בשאר אירופה.

כבר מההתחלה, התיישבו היהודים ביישובים בקרבת טירות, שברבות הימים הפכו לערים. עד 1506 התגוררו היהודים כבמאה יישובים בפולין, כאשר במחצית מהם קיימו קהילות יהודיות מאורגנות. בגלריית הפגישה הראשונה, המבקרים יכירו את איברהים איבן יעקוב, הדיפלומט היהודי מקורדובה, מחבר יומן המסע האירופאי המפורסם. אחד מהאלמנטים המעניינים ביותר בגלריה הינו המשפט הראשון שנכתב ביידיש במודליטוונק ב-1272. הברקטיט המקורי – המטבע היחיד המוטבע באותיות עבריות מצידו האחד – הינו אטרקציה מרכזית בתערוכה האינטראקטיבית המוקדשת למטביעי המטבעות הידועים ולתפקיד היהודים בפיתוח הכלכלה והכסף בפולין. התמונות והעיטורים היפהפיים, שנוצרו ידנית על ידי מומחי שימור פולנים, מהווים את סימן ההיכר של התערוכה. אוצרת הגלריה: פרופ' חנה זרמסקה (מכון ההיסטוריה של האקדמיה הפולנית למדעים).

גלריית פארדיסוס לודאורום (1569 – 1648)

ב-1569 קמה הרפובליקה הפולנית-ליטאית, שהורכבה מממלכת פולין ומהדוכסות הגדולה ליטא. בממלכה כבירה ומגוונת מבחינה אתנית ודתית זאת, צמחה ופרחה הקהילה היהודית. עת דור הזהב של תולדות יהודי פולין של המאה ה-16 והמחצית הראשונה של המאה ה-17.

בתקופה זאת זכו היהודים ברפובליקה לאוטונומיה נרחבת; נשלטו על ידי ממשל משלהם ובתוכו, ייחודי בקנה מידה אירופאי ועד ארבע הארצות. בניגוד לארצות אחרות, לא התקיימו בפולין רדיפות המוניות על רקע דתי. באותה עת ממש חיו ופעלו מלומדי ההלכה הגדולים. המחצית השנייה של המאה ה-16 הביאה לחיי היהודים שינוי גדול נוסף: יהודים רבים, שהומרצו לכך על ידי האצולה הפולנית, החלו להתיישב באחוזותיהם במזרח המדינה. החלו לעסוק במקצועות לא מוכרים להם: בעלי פונדקים, טחנות רוח ומבשלות בירה, בסחר דגנים ובשחיטת בעלי חיים. תשומת לב המבקרים בגלריית פארדיסוס לודאורום, תימשך מיד אל הדגם האינטראקטיבי של קרקוב וקאז'יימייז', המציג את התרבות העשירה של הקהילה היהודית דאז. בספרייה הוירטואלית מוצגים כתבי יד נדירים בעברית וביידיש, בפורמט מולטימדיה: התלמוד, כתבי דת, פילוסופיה ומנהגים. המבקרים יוכלו גם להדפיס באמצעות מכבש הדפוס את דף הכותרת מספר מהמאה ה-16 ולהביט בארון ובו האביזרים החשובים ביותר עבור הקהילה. המתבונן במפת ההתיישבויות היהודיות ברפובליקה דאז, יראו, כיצד במאות ה-16 וה-17, מדוע הודות לסובלנותה הדתית, פולין נחשבה באותה עת ל"פארדיסוס לודאורום" – גן העדן היהודי.

אוצר הגלריה: פרופ' אדם טלר (אוניברסיטת בראון בניו יורק) – עד מרץ 2010, דר' איגור קונקולבסקי (אוניברסיטת וארמי נסקה-מאזורסקה באולשטין).

גלריית העיירה (1648 – 1772)

במאות ה-17 וה-18 איכלסו היהודים כמעט את כל שטח הרפובליקה. בייחוד רבות היו ההתיישבויות היהודיות במרחבים הדרום-מזרחיים של הממלכה, היכן שחכרו פונדקים וטחנות רוח רבים. סיטואציה זאת עוררה חוסר שביעות רצון באוכלוסיה המקומית (שנחשבו כנציגי האצולה) שבאה לכדי מלוא ביטויה במהלך מרד חמיילניצקי ב-1648. אף על פי כן, לאחריו שוב ניכרה בניית היישוב היהודי בפולין. בשטחים המזרחיים שוב הופיעו בתי כנסת בארוקיים מפוארים וכן בתי עלמין עם מצבות מעוטרות להפליא.

הנושא המרכזי של גלריית העיירה הוא חיי היומיום של היהודים באחוזות הפרטיות, המוצגות על הרקע הרחב של פנורמת הרפובליקה. החיים נסובו סביב השווקים ובתי הכנסת, לכן הסטנוגרפיה של הגלריה משקפת חללים אלה ממש, אך בלא לשכוח את הבתים, הכנסיות והפונדקים. בסטנוגרפיה זאת ילמדו המבקרים להכיר את יחסי המשפחה והשכנים וכן היחסים היהודו-נוצרים.

האלמנט המרשים ביותר בגלריה הינו שחזור עוצר נשימה של גג וקמרונות בית הכנסת מעץ מגווז'דזץ וכן בימת בית הכנסת. בשחזור השתמשו באביזרים, חומרים ושיטות עבודה של המאה ה-17. בסדנאות השחזור, שהתקיימו במהלך שנתיים בשמונה ערים פולניות, השתתפו כמעט כ-400 מתנדבים מהעולם כולו, שעבדו תחת עינם הפקוחה של צוות היסטוריונים, אדריכלים ואמנים.

אוצר הגלריה: פרופ' אדם טלר (אוניברסיטת בראון בניו יורק) – עד מרץ 2010.

גלריית אתגר העת החדשה (1772 – 1914)

לקראת סוף המאה ה-18, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה ביצעו את חלוקתה של הרפובליקה הפולנית הראשונה. במאה שבאה לאחר מכן, היהודים המתגוררים בשלוש ממלכות אלו, הפכו לנושא "השאלה היהודית" או שמא השאלה על הדרך ליישב את הייחוד היהודי עם האסימילציה בחברה הכללית.

הממשלות השונות, כמו גם הרפורמאטורים היהודים, ניסו לחדש את חיי היהודים. הוקמו סוגי בתי ספר חדשים, הותאם לבוש היהודים לאופנה המערבית, יובאו נורמות תרבות חדשות. יהודים רבים בחרו בדרך חיים אלטרנטיבית – רוח החסידות או החינוך בישיבות המודרניות , שפעלו בשטחי ליטא וביילורוסיה של ימינו. התפתחות כלכלת ממלכת הקונגרס נתנה ליזמים יהודים, דוגמת ישראל פוזננסקי, מלך הכותנה הלודז'אי, את האפשרות לשחק תפקיד חשוב בתיעוש האזור. צמיחת התודעה הלאומית היהודית מצאה את ביטויה בתרבות העברית והיידית החדשה. התפתחו גם תנועות פוליטיות חדשות כמו הבונד או הציונות.

בגלריית אתגר העת החדשה, המבקרים יכולים להתיישב סביב שולחן אינטראקטיבי על כסי שלוש הקיסרויות. הם יוכלו להכיר במקום את תולדות החלוקות ותוצאותיהן לגבי היהודים. בתחנת הרכבת מהמאה ה-19 יצפו בתולדות ההגירות ההמוניות, ישכילו לגבי תפקיד היהודים במהפכה התעשייתית – ייסוד בתי חרושת ובניית מסילות ברזל. הסופר יצחק לייב פרץ ייצג את פריחת התרבות היידית החילונית.

אוצרי הגלרייה: פרופ' מרצ'ין וודז'ינסקי (אוניברסיטת וורוצלב), פרופ' סמואל ד. קאסוב (טרינטי קולג' בהארטפורד, קונטיקוט)

גלריית ברחוב היהודי (1918 – 1939)

בשנת 1914, השתנתה המפה הפוליטית והחברתית של אירופה ללא הכר. אי הסדר בן ארבע השנים שנגרם עקב המלחמה, גרם לנפילת שלוש המעצמות, שהשתתפו בחלוקת פולין והאחרונה זכתה מחדש בעצמאותה. הרפובליקה השנייה הביאה ליהודים אפשרות להתפתחות, אפשרות שלא הייתה בידם קודם לכן. חזונות מנהיגים בולטים של החברה היהודית מצאו את ביטויים בין היתר במצעי המפלגות הפוליטיות השונות, בפעילות התארגנויות חברתיות וכן ביצירה אמנותית.

השנים שבין מלחמות העולם הינם גם עת פיתוח התצורות השונות של הלאומיות היהודית ובו בזמן שנים של פולניזציה מוגברת, בייחוד בינות הדור הצעיר, שהתרחשה בין כתלי בתי הספר הפולניים. הודות למגוון זה, תקופה זאת מוכרת על ידי רבים כדור הזהב השני בתולדות יהודי פולין. אף על פי כן, לא הייתה הרפובליקה השנייה גן עדן עבור היהודים. בשנותיה הראשונות נרשם גל פוגרומים ואילו בשנות ה-30 – אנטישמיות גוברת ובו בזמן משבר כלכלי גובר, שכפה על עשרות אלפי יהודים להגר לפלסטינה, אירופה המערבית ולשתי האמריקות.

גלריית הרחוב מצויה בבניין המוזיאון בדיוק במקום, בו לפני מלחמת העולם השנייה היה מצוי רחוב זמנהוף – עורק התחבורה המרכזי, שלאורכו התגוררו בעיקר יהודים. שם הגלריה מתאר גם את אופייה – זהו הרחוב היהודי, אשר חזיתות הבתים המולטימדיות יוצרות את נופיו. מהרחוב יוכלו המבקרים להיכנס בשער, היכן שבחלקים הבאים של הגלריה – הקולנוע או שמא בתי הקפה – מתגלים החיים היהודים התרבותיים והפוליטיים העשירים של אותה תקופה. המבקרים גם לומדים להכיר את בעיות חיי היומיום של עיר קרתנית וכן את גידולו של דור חדש של יהודים, שנולדו כבר בפולין העצמאית.

אוצר הגלריה: פרופ' סמואל ד. קאסוב (טרינטי קולג' בהארטפורד, קונטיקוט)

גלריית השואה (1939 – 1945)

ב-1 בספטמבר 1939 תקפו צבאות הרייך השלישי את פולין. ב-17 בספטמבר הותקפה פולין על ידי צבאות ברית המועצות ותחת לחצם של שני הכוחות, איבדה את עצמאותה. במהרה החלו הגרמנים בהשפלה סיסטמתית של היהודים, במצוד אחריהם לטובת עבודות פרך וכן בידוד היהודים משכניהם הפולנים על ידי סגירתם בגטאות.

ביוני 1941, תקפו צבאות הרייך השלישי את ברית המועצות והשתלטו על שטחה של פולין שהיה כבוש עד כה על ידי ברית המועצות. כשני מיליון יהודים נורו על ידי הגרמנים, כמיליון נוספים איבדו חייהם בתאי הגזים. פולין הכבושה הפכה למוקד השמדת היהודים. כאן בנו הגרמנים את מחנות ההשמדה: חלמנו, בלז'ץ, מיידנק, סוביבור, טרבלינקה ואוושויץ II – בירקנאו.

חלק זה של התצוגה מציג את מכונת המוות, חיי היומיום בתנאים הבלתי אנושיים וניסיונות התפקוד במציאות המבודדת של הגטאות. כמו כן הגלריה מציגה גישות שונות בקשר ליהודים במסתור: מהגשת עזרה תוך כדי סיכון עצמי דרך התעלמות ועד להסגרה. עד השואה, הקשר יאן קרסקי, כדוגמת רבים אחרים  ביקש לדווח לעולם על אובדן היהודים. אף על פי כן העולם נותר חירש.

גלריית השואה מצויה בדיוק ממול לאנדרטת גיבורי הגטו, המנציחה את זכר קורבנות השואה וגיבורי מרד גטו ורשה. לכן אחד מחלקי הגלריה החשובים מוקדש כולו לגטו וורשה. המבקרים לומדים להכיר את מציאות החיים בגטו מיומנים ומסמכים מהארכיון הנסתר של עמנואל רינגלבלום ושותפיו. החומרים שהוסתרו בתיבות מתכת ובקבוקי זכוכית לחלב, שרדו עד לימינו אנו ומהווים עדות מפחידה לחיים בגטו.

אוצרי הגלריה: פרופ' ברברה אנגלקינג (המכון לפילוסופיה וסוציולוגיה של האקדמיה הפולנית למדעים), פרופ' יאצק לאוצ'יאק (המכון לחקר הספרות של האקדמיה הפולנית למדעים)

גלריית לאחר המלחמה (1944 ועד היום)

כ-300 אלף יהודים פולנים שרדו את המלחמה. בשנים הסבוכות שלאחר המלחמה, השאלה הבוערת בקרבם הייתה שאלת הבחירה בין הישארותם בפולין לבין עזיבתה. חלקם הצליחו להגיע בצורה לא חוקית לפלסטינה, היכן ששיחקו תפקיד חשוב ביצירת מדינת ישראל. אלו, שנותרנו בפולין, נתרמו לבנייתם של המדינה, החיים שנהרסו, החברה היהודית וכן הנצחת זיכרון קורבנות השואה. בגלריה מוצגת, בין היתר, הקמת וחשיפת אנדרטת גיבורי השואה בשנת 1948.

במרוצת השנים, גם אם בשל ההגירה והאסימילציה, מספר היהודים בפולין קטן והלך, החברה היהודית המשיכה להציג פעילות מגוונת. הגלריה מציגה את פעילות המועדונים התרבותיים-חינוכיים של האגודה החברתית-תרבותית של היהודים בפולין בו בזמן את הישגי יוצרים שהזדהו עם התרבות היהודית והפולנית. במהלך המערכה האנטישמית במרץ 1968 יהודים רבים אולצו לעזוב את פולין. מוצגות הסיבות למערכה האנטישמית המתעצמת מ-1967, הקשר לאירועי מרץ ובו בזמן עדויות ומזכרות של מהגרי מרץ וכן הרהוריהם מהתקופה שלאחר עזיבתם את פולין.

לאחר 1989 התרבות וההיסטוריה היהודית זוכות למעמד בולט בתודעה הפולנית. בולטות זאת מוכחת על ידי הפרויקטים והפרסומים האמנותיים המרובים המוצגים בחלל האחרון של הגלריה. האוניברסיטאות מארגנות לימודים יהודים, פסטיבל התרבות היהודית בקרקוב מושך מדי שנה יותר מ-15000 אורחים ובפולין מבקרים ברצון יהודים מארצות שונות.

המבקר העוזב את החלק האחרון של תצוגת הקבע נהפך למשתתף בדיון על הזהות

 זיכרון העבר וההווה של יהודי פולין. מסמכים ארכיוניים מהשנים שלאחר 1989 מציגים את תופעת תחיית החיים היהודים בפולין על רקע השינויים הפוליטיים.

אוצרי הגלריה: דר' הלנה דטנר (מכון ההיסטוריה היהודי), פרופ' סטניסלב קרייבסקי (המחלקה לפילוסופיה וסוציולוגיה באוניברסיטת וורשה)

התצוגה במספרים:

4200 מ"ר שטח התצוגה 73 עמדות מולטימדיה אינטראקטיביות

120 עמדות מולטימדיה פאסיביות 170 אובייקטים מקוריים

מצויים באוסף התערוכה 200 מספר העותקים, הדגמים והפקסימיליות, 100 טון פלדה ששימשו לבניית הקירות החוצצים וקומות הביניים 8500 קבצים לטובת סטנוגרפיה ועמדות המולטימדיה 30 טון משקל גג בית הכנסת 800 אנשים יכולים לבקר בו זמנית בשטח התצוגה